18.2.1860-22.8.1920 צייר שוודי

הפאלטה של זורן

פאלטת זורן לערבוב צבעים מורכבת מארבעה צבעים בלבד והיא טובה במיוחד לערבוב גוני עור.  הפאלטה המצומצמת מאפשרת פיתוח יכולות ערבוב צבעים ובאפשרותה ליצור ציור "הרמוני" מבחינה צבעונית (כי אין המון צבעים).

אנדרס זורן היה צייר דיוקנאות שוודי ידוע. משערים שהשתמש בצבעים ורמיליון (אדום), שחור שנהב, flake white שהוא לבן עופרת וצהוב אוכרה. לכן פאלטה שמבוססת על צבעים אלה נקראת "פאלטת זורן" על שמו. מאחר שכיום קשה להשיג flake white, וורמיליון הוא צבע יקר, מחליפים כיום את הצבעים בלבן טיטניום ובקדמיום אדום, בהתאמה.

עם הזמן עלו ספיקות בנוגע להרכב של הפאלטה של זורן. הוא לבטח השתמש בכחולים ובירוקים, כפי שעולה מבחינת חלק מהציורים שלו. עם מותו, נמצאו בסטודיו שלו 17 שפופרות של כחול קובלט... מצד שני, יש המון ציורים שבהם הוא השתמש בבירור בארבעת הצבעים המוזכרים בלבד. עם הזמן, השם שלו דבק לפאלטה זו. חוץ מזה יש לו דיוקן עצמי עם ארבעת הצבעים האלה.

 

דיוקן עצמי של זורן עם הפאלטה המצומצמת שלו

ואולם ישנן עדויות שציירים השתמשו בפאלטה המצומצמת הזו עוד במאה ה-4 לפני הספירה. ההיסטוריון פליניוס הזכיר בכתביו שהצייר Apelles מהאי קוס השתמש בפאלטה בעלת ארבעה צבעים: אדום, צהוב שחור ולבן. ונציין שוב שאמנים רבים משתמשים בפאלטה הזו כיום כי היא יעילה מאוד לבירור גוני העור בקלות יחסית. 

ברשומה נדגים את הערבובים השונים של הפאלטה הזו ונלמד ליצור טבלאות צבעים על מנת להכיר מקרוב את האפשרויות הגלומות בפאלטה הזו.

החשיבה מאחורי בחירת הצבעים

ציירים מערבבים צבעים בשביל להגיע למגוון רחב של צבעים (מבחינת גוון, טון וכרומה). תיאורטית, ניתן לערבב את כל הגוונים הקיימים בעזרת שלושת הצבעים הראשוניים (primaries) - אלה הם אדום צהוב וכחול. הטונים, לבן ושחור, אמורים לעזור בשינוי הטונים. זוהי אם כן פאלטה מצומצמת "רגילה": אדום צהוב כחול שחור ולבן - אך מאפשרת ערבוב של מגוון צבעים עצום (תיאורטית).

בפאלטה של זורן, שחור מחליף את הכחול (שחור הוא כחול כהה מאוד). אז בפאלטה כלולים אדום, צהוב ושחור (=כחול) פלוס לבן שהוא חסר גוון ומשמש לשינוי הטונליות כמובן.

במובן רחב יותר, באופן הלימוד המסורתי יותר, ציירים מתחילים ללמוד על פאלטה מונוכרומטית (צבע אחד בלבד), עוברים לפאלטה של צורן ולבסוף עוברים לפאלטה עם מגוון צבעים נרחב יותר.

כאשר לומדים לצייר עם פאלטה מצומצמת מבחינת מבחר הצבעים, כשהגאמוט (מרחב הצבעים האפשריים עם צבעי השמן שבשימוש) הוא מצומצם יותר, זה מאלץ את הצייר לנצל עד תום את תכונת הטונליות, הרבה יותר מאשר גוון או כרומה.

היתרונות של פאלטה מצומצמת

 

מה שטוב בפאלטה של זורן היא שמאחר שמספר הפיגמנטים מצומצם, יש פחות סיכוי שהערבובים יצאו "בוציים". צבעים בוציים או דהויים נוצרים כאשר מערבבים יותר מדי פיגמנטים. כאשר מערבבים יותר מדי פיגמנטים, קשה יותר לאור לחדור מבעד הצבע, כלומר שהשקיפות של חלק מהפיגמנטים נאבדת ולכן האוֹרִיּוּת (luminosity) יורדת. 

בנוסף, הצבעים העזים יותר מכילים לרוב פיגמנט אחד, לכן כשמערבבים אותם עם צבעים אחרים, התוצאה הבלתי נמנעת היא שהעומק (וגם הכרומה) של הצבע יורדת. לפעמים צריך להפחית את העומק או ליצור ערבוב אטום יותר. אבל אם אתם רואים שהציור שלכם דהוי, זה יכול להיות בגלל שערבבתם יותר מדי פיגמנטים בכל רחבי הציור. 

איזון טוב בציור בין בהיר לכהה, קר לחם, שקוף לאטום, הוא המפתח לכך שהציור יתפוס את העין. פאלטה מצומצמת עוזרת לשמור על האיזון הזה.

החסרונות

החסרונות של הפאלטה של זורן נובעים מכך שחסר כחול "אמתי". בציור נוף למשל קשה יותר ליצור כחול שמיים וכן הגאמוט (מרחב גוונים של צבעי שמן) מצומצם יותר. אפור קר יכול להוות תחליף לכחול בפאלטה הזו (אין זה אומר שלא ניתן להוסיף כחול אם מאוד צריך).

לא ניתן לערבב ירוקים או סגולים עזים (בעלי כרומה גבוהה).

הערבובים לרוב יוצאים די דהויים, צריך לעבוד בעיקר עם חומים ואפורים. הבחירה של אדום (לא ורדרד מספיק) וצהוב (יותר מדי צבע אדמה). 

​

​

 

 

 

 

​